מילים לשירים

  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • : Function ereg() is deprecated in /home2/israelhi/public_html/blog/includes/file.inc on line 893.
  • strict warning: Non-static method view::load() should not be called statically in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/views.module on line 779.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_display::options_validate() should be compatible with views_plugin::options_validate(&$form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/plugins/views_plugin_display.inc on line 1617.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_display::options_submit() should be compatible with views_plugin::options_submit(&$form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/plugins/views_plugin_display.inc on line 1617.
  • strict warning: Declaration of views_handler_filter::options_validate() should be compatible with views_handler::options_validate($form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/handlers/views_handler_filter.inc on line 582.
  • strict warning: Declaration of views_handler_filter::options_submit() should be compatible with views_handler::options_submit($form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/handlers/views_handler_filter.inc on line 582.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_row::options_validate() should be compatible with views_plugin::options_validate(&$form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/plugins/views_plugin_row.inc on line 61.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_row::options_submit() should be compatible with views_plugin::options_submit(&$form, &$form_state) in /home2/israelhi/public_html/blog/modules/views/plugins/views_plugin_row.inc on line 61.
  1. זה רק טיול (החיים עושים...)

    לאט לאט אני נשמט,
    תופס שניה ומעכב אותה מעט,
    חושב שניה ומאבד אותה כמעט,
    מוציא את עצמי מהדעת ואז נמלט,
    להתמלא בחומרים, לתפוס מלמטה ולהחליק,
    לשתוק בנפילה לצעוק בריק,
    לצחוק ממה שלא מצחיק,
    לספוג משקה עתיק,
    לזרוק כמה ספרים לתוך התיק,
    להפסיק עם החרוזים ןלשתוק !
    לא עף יותר, גם לא בדימויים,
    לא יוצר מהפכות ולא חולם על שינויים,
    אני לומד תחושות מהמילון ומעדיף לישון,
    ובזמני שקיעות אני מעיף מבט מהחלון.

    רוב הזמן בוהה בקיר, מקשיב לשקט שאני מכיר,
    חיוור ביום בהיר הוא מפזז לי שיר,
    נושף אוויר, ומעביר, את הזמן על הכדור,
    סופח שיעמום מגביר את קצב הדיבור.

    פזמון-

    זאת עוד תקופה,

  2. שברים שלמים (החיים עושים...)

    הצטלבויות מבטים, מעליות קלאסטרופוביות, היתקלויות ברחוב,
    כולנו דפוקים, חלק פשוט יודעים להסתיר את זה יותר טוב.

    לא מבין את האינטרסים שמניעים בני אדם,
    לכן אני אומר שאני לא מכיר אותם,
    מה מזיז אותם? ואינו בעל מנוע,
    ומה גורם להם לחיות בטבעיות רק בקולנוע.

    הטירוף והשיגעון שמצוי באיפוק,
    היצור שרוצה להוכיח לבד אבל כל כך צריך חיבוק.
    תמיד עסוק בלהראות עסוק, מעלה פיהוק,
    מחוגים רודפים אחריו, סוגרים עליו, צועקים תקתוק.
    לא מעכל בזמן את הרגעים שהוא חווה,
    מנסה לגלות עתיד, ומפספס את ההווה,
    מחשב צעדים קדימה, למה לעשות כדי להיות,
    עסוק בחיים שאחרי המוות, כשעוד לא למד איך לחיות.

  3. מקשיב לרוח (החיים עושים...)

    בדיקת מיקרופון אחת שתיים 'חת שתיים,
    זה הסגול טאבו פלוס, מרים ידיים,
    כבר לא מביט אל השמיים,
    ולא מאמין במה שלא משתקף במים, ולא ניתן לראות עם העיניים.
    נמצא כל כך עמוק בתוך האדמה,
    כשכל פעם שאני יורק על מיקרופון, אתה צועק... מה??
    מוציא את המצלמה והעט שלי לטיול,
    צועק לעולם הזה לחייך, אחרי המבול!

    פזמון-
    סגול טאבו פלוס, עכשיו אני מחליף ביטחון בהיסוס,
    כי שום דבר אינו בטוח... אני, יושב בצד מקשיב לרוח... אני,
    סגול טאבו פלוס, עכשיו אני מחליף בטחון בהיסוס,
    כי שום דבר אינו בטוח...אני, יושב בצד מקשיב לרוח.

    כי אני הגשמתי את כל החלומות במאוזן,
    וכל מה שנשאר לי לעשות עכשיו זה להמשיך מכאן,

  4. בזמן שחיפשתי (החיים עושים...)

    אז עכשיו נטשתי את הגוף הבטתי מהצד,
    וראיתי את כל הדברים שבדר"כ עוברים ליד,
    ראיתי איש אחד נלהב מרים תינוק בשתי ידיו,
    ראיתי כלב אחד גדול וחום מוליך את בעליו,
    ראיתי שמש, הרבה פנים בלי רגש,
    ראיתי חיים בעגלה שאולי לא היו פה אמש,
    אלפי מראות, אלפי עיניים מסתכלות,
    חלקן בוחנות חלקן לוטשות, חלקן בוהות, חלקן מתות,

    ראיתי תיק גדול סוחב ילדה מבית הספר,
    שיחת חולין קטנה שהסתיימה ביהיה בסדר,
    חמישה ילדים ואמא שמוליכה ת'עדר,
    סבתא זקנה מביטה בהמולה סורגת סוודר.

    פזמון-
    כי גם אם זוהי עשייה ללא תכלית, תמיד קיימת תכלית שלמה של עשייה תחתיה,

  5. תמי (החיים עושים...)

    בית א'-

    תמי…אני מניח שצדקת,
    כנראה שבאמת אי אפשר לחיות את הרגע…

    אוחז בנייר מקומט משיר שלא נוגע,
    זורק אותו לפח ולא פוגע לא פוגע,
    אם אני לא אגיד את זה בוודאי אשתגע,
    כן אני מודה, אני מתגעגע….

    כל כך רוצה לבלות איתך את הלילה ברגע זה,
    ויודע שאחריו יגמר הרצון הזה,
    הרצון להתרגש, לחיות את הרגע,
    תחת אור חלש של לילה, לנצל את תפאורת הטבע,
    לקחת סצינה אפורה להכניס קצת צבע,
    לקחת יצר מאופק להכניס בו טבע …עוד רגע,
    לא לחשוב הלילה, לא לחיות לפי הספר, לספק ת'יצר,
    נתמודד עם הבוקר מחר הכל יהיה בסדר,
    עד שנתעורר בחדר.

    פיזמון-

  6. מיטתי הרחבה (החיים עושים...)

    תנסה לשנות את הגדרות הביוס שלי, ואם תצליח לעקוף את הפאסוורד אז תגלה לי איך.
    כי אני איבדתי אותו כנראה ברגע שנולדתי, יצאתי את מיי השפיר מאז אני מושך.
    היצר להרס עצמי הוא חומר הבניין לשיריי, ועכשיו אני בונה מגדל בבל לכאב.
    אני נותן למגדל לחדור את ענני הגשם, הופך את הגז לנוזל, זה עושה אותי רעב.
    רעב למוטט אותו על האדמה הצחיחה הזאת,לשנות מצבי צבירה ,לשחק עם העונות,
    לתחום את כל המילים האלה לתקופת מעבר, ולחשוב שאולי אחריה יגיעו פתרונות.

    זה עושה לי טוב שאלמנטים פשוטים חוברים לאחד,
    מילים חופשיות ושני לופים קצרים גדלים על ביט,
    כמו לשים בתשוקה את החלק האחרון של הפאזל,

  7. יצור חברתי (החיים עושים...)

    שם משפחה- חברתי, שם פרטי- יצור,
    בהוראות ההפעלה כתוב לשמור בקירור,
    פועל על שינה ודיבור, אני צריך ליצור חיבור,
    אני צריך איוורור, אני צריך מילת קישור...
    קבלו אותי!

    טאבו פלוס מתעד שניות, לוכד תחושות,
    תופס אותן עם השורות,
    סוגר עליהן עם הפסיקים והנקודות...
    וככה זה הולך :

    מעשן את העט הזה פנימה,
    נושף מילים בדמות אדי דיו כבדים,
    שגורמים לדף הזה להזיע,
    לא מחפש לתנועת היד הזאת מניע,
    עכשיו אני קרוב מתמיד להגיע...
    אני לא אוחז באקסיומות, רק מלטף רעיונות ממקום בטוח,
    מקום שבו הרוח...כריזמטית, נושבת המשכיות ולוחשת :
    "כשתהיה גדול תרצה להיות ילד",
    אבל קול התובנה אינו מרשים אותי,

  8. נועם וואהל - ונציה (מילה מדוברת)

    אנחנו בונציה, והיא אומרת,
    על מה אתה חושב? ואני אומר, יופי, חושב על כמה אנו רחוקים מקיבוץ הבניינים
    והשדות היבשים של עין השופט, האופק חסר העצים של תשוקות מושתקות של
    גברים שיכורים ורומנטים מספיק כדי לבכות פחות או יותר בשקט בקצהו המוחשך של הפאב
    מתוך, אלא מה, בדידות, כלומר הכאב של תשוקה מסוכלת אל, במילה אחת – יופי.
    או יותר נכון העדרו, ואני מבין שום שמעולם לא שמעתי גבר במשפחתי משתמש במילה הזו
    אלא אם זה היה על מכונית או כדורגל.

    האור מהתריסים הואנציאנים, הסתיו, האור החולוני שמוזג את עצמו לשולחן באותה שבת, הוא
    מה שאני נזכר בו כעת, כי הוא היה יפהפה. למרות שבזמנו לא הייתי אומר את המילה,

  9. נועם וואהל - קו שני (מילה מדוברת)

    זה היה בשנת אלף תשע מאות תשעים-ומשעמם-רצח,
    וסקס הצמיד את שפתיו לדברים.
    חדש כבר לא היה ההיפך
    אלא השמדתו המוחלטת של הישן.
    כבר איננו יכולים לקבור את תמימותינו אלא
    רק להרסה שוב ושוב, כאילו היא לא יכולה למות מספיק.
    שינוי הוא המילה החדשה, המשופרת, לאלוהים.
    נהדרת מספיק כדי להכנס בעקשות הכוללת
    של הדברים שאפילו לחישתה מאבקת את שמך.
    חזקה מספיק, כמו אלים אחרים,
    ממשותה היא עוני מתמשך של אפשרות קיומה.
    בבקשה אלוהים, אומרים, שנה אותנו
    .
    בדיוק כמו בסרטי האימה
    כשמישהו מגלה ששיחת הטלפון
    מגיעה מתוך הבית

    כך גם אני, הבנתי
    שאותה חפיפה עדינה בינינו
    התרחשה רק ואך בתוכי